דבר תורה לשביעי של פסח

התורה משתמשת בלשון מיוחדת: “אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל” (שמות טו, א). המילה “ישיר” היא בלשון עתיד – לא “שר” בלשון עבר. מדוע כתבה התורה בלשון עתיד?

הרב אליהו עמר מסביר שהגמרא בסנהדרין (צב) לומדת מכאן רמז לתחיית המתים. אבל יש גם מסר עמוק יותר: השירה אינה רק על העבר, אלא גם על העתיד. כל פעם שיהודי עומד מול מצב שנראה חסר תקווה – הוא צריך להאמין שהקב"ה יקרע לו את הים, ולשיר על זה עוד לפני שזה קרה.

חז"ל אומרים במכילתא (שמות רבה ב): “ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי.” איך ייתכן שאמה פשוטה תזכה לגילוי שכינה יותר גדול מנביא?

הרב מאיר אליהו מסביר שהתשובה נמצאת בפסוק “זה אלי ואנוהו” (שמות טו, ב). רש"י מפרש: “הראהו באצבע והיו מראים אותו באצבע.” בקריעת ים סוף היה גילוי שכינה כל כך חזק – שכל אחד יכול להצביע ולומר “זה אלי!”

ההבדל הוא ענק: יחזקאל הנביא ראה במראה, דרך מסך של דימויים וכיסויים. אבל על הים – האדם הפשוט ביותר ראה את הקב"ה באופן ישיר וחי, בלי מסכים. זו המעלה של שביעי של פסח – גילוי אלוקי שנגיש לכל אחד.

כתוב בפסוק “ופרעה הקריב” (שמות יד, י). המדרש (במדבר רבה פרשה כב) מפרש: “הקריב את בני ישראל לאביהם שבשמים.”

הרב אליהו עמר מסביר שדווקא זה פרדוקס עמוק בחיים: הקושי אינו העונש – אלא המתנה. כשאדם מרגיש שהוא “סגור” מכל הכיוונים, שאין לו פתרון בשכל – אז הוא מבין ש“אין על מי להישען אלא על אבינו שבשמים” (משנה סוטה פ"ט מ"א). הקושי מקרב אותנו להקב"ה.

הרב מאיר אליהו מביא בשם אביו הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ״ל שפסק: “טוב לקרוא תיקון בליל שביעי של פסח מלשון חכמים, ויקראנו לפני עלות השחר. ויקראנו בעמידה.”

האריזל (פרי עץ חיים שער כא פ״ח) כותב שטוב לקום קודם אשמורת הבוקר ולקרוא את סוד קריעת ים סוף בזוהר הקדוש. הרב מאיר אליהו מוסיף: צריך לומר את שירת הים בשמחה ובכוונה גדולה כאילו כעת עברנו בים.

העמידה מסמלת את המוכנות לקבל את הנס בשמחה ובהודיה, כמו שבני ישראל עמדו בים ושרו.

חז"ל אומרים ששני דברים קשים כקריעת ים סוף: זיווגו של אדם ופרנסתו (סוטה ב; פסחים קיח). מה הקשר לקריעת ים סוף?

הרב מאיר אליהו מסביר על פי הזוהר הקדוש שבליל שביעי של פסח יש הנהגה מיוחדת: “בעתיקא תליא מילתא” – הנהגת “אריך אנפין.” הקב"ה מעורר רחמים עליונים, בלי קשר למצב הרוחני או לחובות וזכויות.

לכן דווקא זיווג ופרנסה נמשלו לקריעת ים סוף: על פי הטבע – “בלתי אפשרי.” אבל כשאדם מאמין באמונה שלמה, הקב"ה מוריד את כל המחיצות הטבעיות – מקרב לבות את זוג הנשמה, ופותח שערי פרנסה.

“הבוטח בה' חסד יסובבנו” (תהילים לב, י) – רק צריך לבטוח ברחמי ה', והחסד יסובב את האדם מכל צד.

הגמרא (סוטה מז) מספרת שנחשון בן עמינדב קפץ לים כשהמים הגיעו עד צווארו. הים מלפנים, המצרים מאחור, המדבר מהצדדים – ובכל זאת, נחשון נכנס למים.

הרב אליהו עמר מסביר שזה המסר הגדול של שביעי של פסח: לעשות מעשה מתוך אמונה. כשהקב"ה אמר למשה רבנו “דבר אל בני ישראל ויסעו” – המסר היה פשוט: תאמין, תשיר ותרקוד!

לא צריך להבין איך – צריך להאמין שה' איתנו. אתה לא יכול לדפדף לעמוד הבא, אם תמשיך לקרוא את העמוד הזה – תקפוץ לים, תשיר ותרקוד, והים ייקרע!

מועד הפסח ושביעי של פסח שמח

“כימי צאתך מארץ מצרים – אראנו נפלאות” (מיכה ז, טו)